הדימוי של המכס הוא כמכשיר לפיקוח על חוקיות היבוא, מה מותר ומה אסור, אבל למכס יש
עוד תפקידים ואחד מהם הוא לקדם את הסחר הבינ"ל של ישראל. אבל היי מדובר בארגון
ממשלתי האם הוא בנוי לכך? מתברר שכן.
ישראל היא מדינת אי מבחינת הסחר הבין-לאומי שלה כי המדינות מסביב הן אויבות או
במצב של שלום קר. לכן בניגוד לאירופה שם המעבר בין המדינות פשוט (למשל לפי אמנת
TIR), כאן העניינים מורכבים.
למרות זאת בשנים האחרונות וביתר שאת מאז הסכמי אברהם, יותר ויותר משלוחים עוברים
את הגבול היבשתי. עד כה משלוח כזה עבר את מעבר נהר הירדן שם הסתיים היבוא בהליך
התרה כולל תשלום המיסים.
אלא שהיבואנים ביקשו למשוך את הטובין לשיעורין. בין שהטובין היו עתירי מס ובין
לנוחות תפעולית, אבל לא ניתן היה למשוך חלק מהמשלוח, הגם שבמסוף גולד בונד
(קונטרם) יש אחסנה בבונדד וגם אחסנה חופשית.
הרעיון היה להשוות את האפשרויות בין יבוא ביבשה ליבוא אווירי או ימי. בית המכס נהר
הירדן, בראשות אופיר זילברמן, בשיתוף מסוף גולד בונד (קונטרם) נהר הירדן, מיסדו
הליך שבו ניתן להעביר את הטובין מנהר הירדן למסוף בונדד אחר בישראל ושם להתיר את
הטובין מפיקוח המכס.
הופעל לראשונה הליך יבוא של גייטפס למטען יבשתי טרום תהליך התרה. זה לא רק עניין
של נחמדות, אלא עבודה מקדימה ארוכה של פיתוח מיחשובי והתאמות של כל הגורמים: מכס,
רש"ת, גולד בונד ועמיל מכס.
מדובר בהתאמות שנדרשו במערכות המחשוב של "שער עולמי" וממשק במערכות המחשוב של גולד
בונד ועמילי המכס. זאת יכול היה להתממש רק ברצון הדדי של כל הצדדים.
בשבוע שעבר הועבר משלוח גדול של סוכר ליבואן גדול בישראל מהגשר למסוף בגייטפס
העברות (טרום שחרור ממכס) לאחסון במסוף גולדבונד נהר הירדן ומשם למסוף באשדוד.
מאור פלג, מנהל מערכות מידע ומנהל רכבת בחברת גולד בונד (קונטרם): "זהו שירות חדש
המאפשר ליבואן להוביל טובין דרך ירדן לישראל ללא צורך לשחררם מפיקוח המכס ולהוביל
ישירות מהגשר למסוף לאחסון עד להתרה בדיוק כמו מנמל למסוף עורפי.
מרשות המיסים: "לאחר תהליך של פיתוח והתאמות הועבר לאחסנה משלוח יבוא של סוכר דרך
המעבר למסוף גולדבונד נהר הירדן טרום שחרור מהמכס